This book examines works of four German-Jewish scholars who, in their places of exile, sought to probe the pathology of the Nazi mind: Wilhelm Reich’s The Mass Psychology of Fascism (1933), Erich Fromm’s Escape from Freedom (1941), Siegfried Kracauer’s From Caligari to Hitler: A Psychological History of the German Film (1947), and Erich Neumann’s Depth Psychology and a New Ethic (1949). While scholars have examined these authors’ individual legacies, no comparative analysis of their shared concerns has yet been undertaken, nor have the content and form of their psychological inquiries into Nazism been seriously and systematically analyzed. Yet, the sense of urgency in their works calls for attention. They all took up their pens to counter Nazi barbarism, believing, like the English jurist and judge Sir William Blackstone, who wrote in 1753 - scribere est agere ("to write is to act"). -- Publisher's Description
בשנת 1942 סערו וגעשו הקרבות בסטלינגרד, והג'נוסייד הנאצי הגיע לשיאו. גורל הציוויליזציה המערבית היה תלוי בשׂערה. ספר זה דן בארבעה חיבורים יוצאי דופן בשנה גורלית זו, פרי עטם של מלומדים גולים מגרמניה שיצאו חוצץ נגד הברבריות הנאצית: 'דוקטור פאוסטוס' מאת תומאס מאן (1947), 'המיתוס של המדינה' מאת ארנסט קסירר (1946), 'מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב' מאת אריך אוארבך (1946), 'דיאלקטיקה של נאורות' מאת מקס הורקהיימר ותאודור אדורנו (1944). עד כה נחקרה המורשת הייחודית של כל אחד מן המחברים האלה בנפרד, ולא נבחן אותו הרגע של שנת 1942 שהיה פרשת דרכים מכריעה בקריירות שלהם. מחבר הספר 'העט נגד החרב' בודק כל חיבור לגופו, מסביר את ההקשר של יצירתו, ומאיר את הקשרים שבין ארבעת החיבורים האלה.מחבריהם קראו בהם למלחמת תרבות דחופה ומקיפה כנגד הברבריות הנאצית, ובתוך כך שינו את קווי המִתאר ואת התכנים של ההיסטוריה האינטלקטואלית המודרנית. -- תיאור המו"ל
הספר דן בשורת חיבורים של מלומדים יהודים-גרמנים, אשר ניסו להתחקות אחר הפתולוגיה של הרוח הנאצית: וילהלם רייך, פסיכולוגית ההמונים של הפשיזם (1933) ; אריך פרום, מנוס מחופש (1914) ; זיגפריד קרקאואר, מקליגרי להיטלר: היסטוריה של הסרט הגרמני (1947) ; ואריך נוימן: פסיכולוגיית-המעמקים ומוסר חדש (1949). בעבר נבחנה המורשת האישית של כל אחד ואחד מהם, אך עד כה חיבורים אלה לא היוו נושא לבחינה השוואתית של מטרותיהם המשותפות. עד עתה, התוכן וצורת המחקר הפסיכולוגי שלהם את הנאציזם והפשיזם לא נדונו בצורה השוואתית, משמעותית ושיטתית. כולם היו שותפים בתחושת הנחיצות והדחיפות המשתקפת בחיבורים אלה. כולם חשו, כלשונו של הסופר הרמן ברוך, ש"הזמן ניצב על חודו של סכין" (1945). -- תיאור המו"ל
The Hebrew University websites utilize cookies to enhance user experience and analyze site usage. By continuing to browse these sites, you consent to our use of cookies.
