"פרופ' אביהו זכאי פורש ומנתח בספר זה את קורות חייו, כתביו ויצירתו של הפילולוג היהודי-גרמני הנודע, אריך אוארבך, בהקשר האידיאולוגי, הפילולוגי וההיסטורי הרחב של העידן הנאצי - במיוחד על רקע העקרונות הפוֹלְקיים, השוביניסטיים, הגזעניים והאנטישמיים של הפילולוגיה הארית. פילולוגיה זו, המבוססת על מיסטיקה פולקיסטית והיסטוריוגרפיה נאצית, שעִ קרו את התנ"ך העברי - 'הברית הישנה' - מהתרבות הגרמנית ומן הציוויליזציה המערבית בכללותה, הושתתו על גזענות ושוביניזם, על מיתולוגיות של דם, פולק (Volk) ואדמה, ועל 'קהילת הדם והגורל' של העם הגרמני. הן פיארו את המושג 'תרבות' גרמנית ודחו את ה'ציוויליזציה' האירופית. בתגובה לכך כתב אוארבך את חיבוריו המפורסמים והמהוללים פיגורה ומימזיס, המהווים אפולוגיה (Apologia), כתב ההגנה, על המסורת ההומניסטית היהודית-נוצרית של המערב בזמן שזו עמדה בפני הסכנה הגדולה ביותר לקיומה. בחיבורים אלה, אשר השכילו והפעימו המוני קוראים מאז ראו אור, ביקש אוארבך להציל ולהאדיר את המסורת ההומניסטית המערבית, המבוססת על המורשת היהודית-נוצרית ועל כתבי הקודש היהודיים והנוצריים. זו תרומתו ל'מאבק התרבות' (Kulturkampf), אל מול הפלולוגיה הארית והברבריות הנאצית." -- תיאור המו"ל
Avihu Zakai and Mendes-Flohr, Paul . 2015. “Introduction (In Hebrew)”. In Fields In The Wind: A Tribute To Avraham Shapira, In Friendship And Appreciation, Pp. 9-11. Jerusalem: Carmel.
"טראומה, בייחוד טראומה פוליטית, תמיד מותירה חותם על היצירות שנכתבו בעקבותיה, למרות מאמצינו להסתיר אותה מאחורי מסך של למדנות ושפה זהירה. ספרם של אביהו זכאי ודוד ווינשטיין דן בכתבים של הנס בארון, אריך אוארבך, ליאו שטראוס וקרל פופר, תוך כדי הצבתם בהקשר החברתי, האידיאולוגי והפוליטי של זמנם. אנשי הרוח היהודים האלה, דוברי הגרמנית, שבדרך כלל לא עוסקים בהם במשותף, נמלטו מיבשת אירופה עם עליית הנאציזם בשנות ה-30. אצל כל אחד ואחד מהם חולל האסון הפוליטי של הפשיזם האירופי גם משבר אינטלקטואלי עמוק, ולכן הם הפכו את עבודותיהם למאבק נגד הנאציזם והפשיזם בשנות ה-30 וה-40.
אוארבך נאבק בפשיזם על ידי דחיית הפילולוגיה הארית; בארון על ידי הפרכת האידיאולוגיה הפולקית של ההיסטוריה; שטראוס באמצעות הפולמוס שלו עם ההיסטוריציזם של מקיאוולי והובס בתור מקור לניהיליזם הפוליטי הגרמני המודרני; ופופר תקף את המהותנות המטפיזית ואת ההיסטוריציזם של אפלטון, מכיוון שבהם ראה את מקורותיו הפילוסופיים של הפשיזם. כתבים אלה חוללו שינוי מרחיק לכת בתחומי התמחותם ובדיסציפלינות השונות של עבודתם. בתחום הפילולוגיה יצא אוארבך בספרו "מימזיס" נגד הברבריזם של הנאצים והמציא את תחום הספרות המשווה; בתחום ההיסטוריה יצר בארון בספרו 'משבר הרנסנס האיטלקי המוקדם' את המסורת הרפובליקנית האטלנטית בהיסטוריוגרפיה; בתחום תולדות המחשבה המדינית חוללו ספריהם של פופר ('החברה הפתוחה ואויביה') ושל שטראוס ('הזכות הטבעית וההיסטוריה') תמורה עמוקה בפילוסופיה הפוליטית שלאחר מלחמת העולם השנייה - הם תיארו את תקופתם כעידן של שקיעה וניוון ולאו דווקא של נאורות וקדמה" -- תיאור המו"ל
Avihu Zakai. 2011. “Bill Of Rights”. In Encyclopedia Of Jewish Cultures (Simon Dubnow Institute For Jewish History And Culture), I:Pp. 346-350. Stuttgart: J. B. Metzler.
Jonathan Edwards's Philosophy of Nature: The Re-Enchantment of the World in the Age of Scientific Reasoning analyses the works of Jonathan Edwards (1703-1758) on natural philosophy in a series of contexts within which they may best be explored and understood. Its aim is to place Edwards's writings on natural philosophy in the broad historical, theological and scientific context of a wide variety of religious responses to the rise of modern science in the early modern period - John Donne's reaction to the new astronomical philosophy of Copernicus, Kepler and Galileo, as well as to Francis Bacon's new natural philosophy; Blaise Pascal's response to Descartes' mechanical philosophy; the reactions to Newtonian science and finally Jonathan Edwards's response to the scientific culture and imagination of his time. -- Publisher's Description
The Hebrew University websites utilize cookies to enhance user experience and analyze site usage. By continuing to browse these sites, you consent to our use of cookies.
